אוריינות פיננסית והמגיפה: איך ניתן לפתח ולשמר עמידות כלכלית לשגרה וגם בעת במשברים?

אוריינות פיננסית והמגיפה: איך ניתן לפתח ולשמר עמידות כלכלית לשגרה וגם בעת במשברים?

עוד לפני משבר הקורונה, מערכת היחסים של רבים מהא.נשים עם כספם  לוקה בחסר וכך גם החינוך הפיננסי (ראו קישור לכתבה העוסקת בנושא, בהמשך הגליון). 

מגיפת נגיף הקורונה הדגישה את הצורך בשיפור האוריינות הפיננסית. הנטל הכספי של המגיפה פגע באוכלוסיות מוחלשות יותר מאשר באוכלוסיות אחרות באמצעות אובדן הכנסות מעבודה ומיעוט משאבים שעומדים לרשותם בעת משבר. 

למרות שממשלות ברחבי העולם הפעילו תוכניות סיוע להרחבת הבטחון הכלכלי של אוכלוסיות שנפגעו מהמגיפה, מרבית מהסיוע הגיע למי שלא נזקקו לו. 

להלן כמה אמיתות קשות שעלינו לזכור גם בעתיד.

 

 

יש הטוענים כי הפתרון למצוקות האוכלוסיות המוחלשות אינו שיפור האוריינות הפיננסית, אלא יותר מערכות של ערבות הדדית ובטחון סוציאלי.

תוכניות חברתיות בהחלט נחוצות כדי להתמודד עם בעיות מסוימות, כולל אנשים שמסיבות נפשיות או פיזיות אינם יכולים לפעול לטובת עצמם.

אך מאחר ורוב הא.נשים יכולים לעשות בחירות עצמאיות וטובות. אוריינות פיננסית כחלק מחינוך לעצמאות, תסייע לכל הא.נשים לקבל החלטות פיננסיות טובות יותר והם יוכלו להשיג את האינטרסים הפיננסיים הטובים ביותר שלהם בעזרת המשאבים הקיימים שלהם, בין אם זכו לשוויון הזדמנויות או שנשארו מאחור.

תוכניות לאוריינות פיננסית המבוססות על מתן ידע ועל שינוי דפוסי התנהגות בהחלט עשויות להיות משנות חיים.

5 כללים שעלינו לקיים כדי לשפר את העמידות הכלכלית שלנו, בשגרה ובעת משברים:

  1. להכיר את ההכנסות וההוצאות, באמצעות מעקב שגרתי. ראשית יש להכיר את ההכנסות וההוצאות בעבר, ואז להתחיל לתכנן את ההוצאות בהתאם להכנסות, למטרות, לאילוצים ולכללים שלהלן.
  2. להוציא פחות מההכנסות ולחסוך מכל הכנסה, מענק, קיצבה או מתנה. חיסכון הוא חופש בחירה וחופש כלכלי. תמיד יהיה לו שימוש. 
  3. להכין קרן חירום שתאפשר 3-6 חודשי מחיה ללא הכנסה ולהחליט על שינוי בהוצאות במקרה של ירידה בהכנסות. ללא קרן חירום וסימולציה של מצבים של ירידה בהכנסות, מימון ההוצאות יהיה באמצעות הלוואות אשר יחלישו את העמידות והחוסן הכלכלי בעתיד ויקשו על התאוששות מהמשבר. 
  4. להיערך להוצאות גדולות הצפויות בעתיד ולהוצאות לא שגרתיות שמועדן לא ידוע. אירועים משפחתיים, החלפת/תיקון מכונית, טיפולי שיניים – את כל אלה עדיף לממן מחיסכון מאשר מהלוואות. ההבדל הוא פחות תשלומי ריבית ויותר חופש כלכלי.
  5. להשתמש בהלוואות למטרות צמיחה כלכלית ולא למטרות צריכה, ולהיערך לפרעון ההלוואה באמצעות הגדלת ההכנסות ו/או הקטנת ההוצאות. הצטברות של חובות ופרעון של הלוואות במציאות של יוקר מחיה גבוה, מהווה עול כלכלי ומקור למתח אישי ומשפחתי. שימוש זהיר ומחושב בהלוואות יתרום ליציבות הכלכלית והרגשית.

כתיבת תגובה