פנתה אלי יערה שביקשה לעשות שינוי בהתנהגות הכלכלית שלה ושל המשפחה. ולעבור מתגובה ליוזמה, מתסכול, בהלה וחשש, להצבת יעדים והגשמתם.
רקע:
יערה ומשה הם זוג בתחילת שנות החמישים. 2 משכורות מעבודה כשכירים. יש להם 6 ילדים. 2 כבר הקימו משפחה, 2 לומדים, 2 עדיין בבית. הבית שלהם בבעלותם, ללא משכנתא. יערה התחילה להקים עסק עצמאי שבינתיים מניב כ 2,000 ש"ח בחודש, לאחר הוצאות.
עוד עובדות:
בשנים האחרונות ההוצאות גבוהות מההכנסות. המינוס החודשי הקבוע של כ- 15,000 ש"ח מגיע לעיתים עד ל – 50,000 ש"ח. יש עוד 2 הלוואות ליסינג.
ההוצאות נרשמות בסוף כל חודש והמשפחה מודעת להן.
העובדות הכי חשובות:
משה , לאחר שנים שבהן ניסה לנהל את ההוצאות מתחת להכנסות, ולא הצליח בשל העדר שיתוף פעולה מצד יערה, מאוד ספקן לגבי יכולתה לשנות את ההתנהגות הכלכלית שלה ביחס לעצמה וביחס לילדים. יש לו ביקורת על סדרי העדיפויות שלה.
התהליך
א. התחלנו בבסיס: יצירת שיתוף פעולה, אמון ותמיכה. על משה היה להסתכן באכזבה. לקוות לשינוי שייחל לו שנים רבות למרות שקשה לו להאמין שיערה תצליח לעשות שינוי. היה עליו להתגייס ולפעול יחד עם יערה, לתמוך בה כשקשה לה לשנות הרגלים, סדרי עדיפויות ותקשורת מול הילדים. לא מעט זמן ומאמצים הקדשתי לנסיון לרתום אותו לעמדה הזו.
ב. עד שהתמיכה האמיתית והכנה, השותפות והעזרה יגיעו, הנחיתי את משה ויערה לשרטט יחד מטרות לטווח קצר ובינוני, ולאמוד את סכומי ההכנסות וההוצאות הידועים להם או המשוערים, לחודשים הקרובים. מטרתם המשותפת הראשונה היתה להוציא בכל חודש פחות מההכנסות. היה עליהם לבדוק מתי יסתיימו ההלוואות והתשלומים עבור חינוך הילדים הלומדים, מהו סכום ההוצאה הנחוץ להם לאירועים שחשובים להם ולנסח דרך התנהלות פיננסית חדשה מול הילדים.
ג. ליערה לא היה קל להסתכל לנתונים בעיניים ולראות שהיא מוציאה יותר ממה שאפשרי ביחס למטרות שלהם, וגם להחליט שהיא ממשיכה בתהליך השינוי עד שמשה ישתכנע ויתחיל לתמוך בה. בעיקר נזקקה לתמיכה רגשית על שהיא בוחרת לפעול באופן מתוכנן ולא ספונטני, ולעידוד בעת שהיא נאבקת בהרגלים שלה שנתפסו בעיניה כנדיבות הכרחית.
ד. למשה לקח זמן לראות שאשתו נחושה ומתמודדת עם קשיים לא מעטים, ואיננה נסוגה מהחלטתה. הוא חשש משינוי בשיווי המשקל בכל הקשור להתנהלות הכלכלית בבית ולא ידע להגדיר מהי השותפות הפיננסית שהוא רוצה (ותמיד רצה) לקיים. המלצתי לו להיזכר איך עודד את ילדיו לרכוש הרגלים ולהטמיע אותם, הביט עליהם באהבה והמשיך לעמוד לצידם בפעמים בהם לא הצליחו לבצע את מה שהתכוונו.
ה. בינתיים התקדמנו להכנת תוכנית הוצאות חודשית (תקציב), במבט רב חודשי על הוצאות עתידיות ידועות ומשוערות, מתוך הנחות על ההכנסות הצפויות, ולחלק החשוב מאוד מאוד של בקרה על התוכנית. משה ויערה קיימו ישיבה שבועית משותפת שבה עברו יחד על הסכומים שהתכוונו להוציא מול הסכומים שהוציאו בפועל. בתום כל ישיבה כזו, התוכנית לשבועות הקרובים עברה התאמה כדי שתהיה מדויקת ומציאותית יותר. לדוגמא: אין טעם בהחלטה להוציא 2,000 ₪ בחודש על מזון כשבפועל הסכום מתקרב ל-4,000 ש"ח.
סיכום שלב ראשון: לאחר 10 חודשים המינוס נסגר! בכל חודש יש תוכנית הוצאות לשבועות הקרובים עם בקרה שבועית ותשומת לב להתאמות שיש לבצע בהוצאות או בהכנסות ומציאת מקור מימון לתשלום עבור הוצאות גבוהות מהמתוכנן. כל הילדים עברו להשתמש בתקציב לניהול הפיננסי של עצמם ושל משפחותיהם.
שלב שני: הטמעת הרגלי תכנון ובקרה בשגרה. יש הבדל בין מאמץ שנדרש לתכנון ובקרה לטובת מטרה מאוד חשובה כמו סגירת המינוס, לבין הבנה שכדי לשמר את ההישגים, על התכנון, הבקרה וההתאמה להיות חלק משגרת החיים. עלינו לבצע תיעדוף מתמשך של ההוצאות ובחירה רק בהוצאות שמאפשרות את השגת המטרות, בדיוק כמו שמשתמשים בזמן המוגבל שעומד לרשותנו.
שלב שלישי: להתחיל לחסוך ולהשקיע. ראשית נדרשה הסכמה על המטרות: איזה סכום רוצים ויכולים לחסוך בכל חודש, איזה מטרות רוצים להשיג בעזרת החסכונות? לאחר מכן חשוב להכיר ולבחור את כלי ההשקעה ואת רמת הסיכון המתאימה למשה וליערה גם יחד. בהמלצתי, בהובלה של יערה, היא ומשה התחילו להקשיב לפודקאסטים בנושאים כספיים ואשר גם קשורים להשקעות. משה שעדיין חשש לקוות ולהתאכזב, היה מסויג לגבי יכולת ההתמדה שלהם, ותפיסת הסיכון שלו היתה שמרנית יותר מאשר של יערה. הוא התנגד לחלק מאפשרויות ההשקעה שיערה הציעה. יערה ומשה לומדים את השפה הפיננסית יחד, נחשפים לתכנים של השכלה פיננסית ביחד. הם יקבלו את ההחלטה שמתאימה להם ביחד, על בסיס של מידע משותף ומתוך למידה וצמיחה משותפת.
לסיום אוסיף קטע מהפוסט קודם, שרלוונטי גם כאן.
דוגמא זו ועוד מאות אחרות, מלמדות שהשינוי בהתנהלות הכלכלית אפשרי וזמין בכל גיל ובכל מצב כלכלי ודומה מאוד לתהליכי שינוי בתחומים אחרים. מה דרוש לשינוי?
- הבנה של המחיר האנושי, החברתי והכלכלי של הניתוק מהמציאות הכלכלית האישית והמשפחתית. אשמה, בושה, מבוכה, ביקורת, מתח ואי ודאות.
- הכרה באפשרות שניתן לשנות את מערכת היחסים עם כסף ועם החלטות פיננסיות ולשנות את הדיאלוג הפיננסי הפנימי והחיצוני.
- מוטיבציה לשינוי, הסכמה לוותר על עמדות ואמונות, על מחסומים של חשש, רתיעה קבלת תמיכה מחברים, בני משפחה, וסיוע מאנשי מקצוע, הסכמה לבנות שיווי משקל חדש בכל הנוגע להתנהלות כלכלית במשפחה.
- תהליכי ליווי, חינוך והוראה משפיעים מאוד על שינוי הרגלים. כל מי שנמצא.ת בעמדת השפעה על התנהלותם של אחרים, יכול.ה, לאחר תהליך אישי וקבלת כלים רלוונטים לשינוי בתחום הפיננסי, לתמוך ולקדם גם שינוי מבורך עם אחריםות.
