מדוע כל כך קשה לנו להפוך את הכסף למשאב שעובד בשבילנו?  ומה יכול לסייע ליצירת שינוי בחשבון הבנק שלנו ושל אחרים?

מדוע כל כך קשה לנו להפוך את הכסף למשאב שעובד בשבילנו? ומה יכול לסייע ליצירת שינוי בחשבון הבנק שלנו ושל אחרים?

כסף הוא רק משאב שניתן להשתמש בו בתבונה, באחריות ובנדיבות או בזלזול ומתוך חוסר התחשבות באחרים ובסביבה. לכסף עצמו אין תכונות. השימוש בכסף יכול להיות חיובי, נעים ומתחשב

בהרבה מאוד מובנים ותחומים א.נשים מגיבים לאילוצים באופן ענייני: ״אאחר לפגישה כי נתקעתי בפקק״ וגם מוצאים פתרונות בלי לחץ מיוחד: ״אני נוסעת בדרך עוקפת כשנשיא ארה"ב מגיע לישראל וסוגרים את כביש 1".

אבל האילוץ הפיננסי!  הוא נחשב כעוול, כעונש, כמסמן עוני או קמצנות, חוסר שייכות, חוסר התאמה, כישלון, מבוכה. הוא מייצר מצוקה, תסכול, כעס, האשמה, ביקורת. בשנים הרבות בהן אני מסייעת ליצירת הרגלים של ניהול כסף מתוך חופש ובחירה, אני רואה פער בין ההתנהגות המותאמת למציאות על אילוציה לבין חוסר ההשלמה לאילוצים כספיים והתחושות הלא נעימות הקשורות לאילוצים אלה.

הפער הזה נובע מכך בעולם השפע בו אנו חיים כיום, האפשרות להוציא כסף על חוויות אישיות, חפצים, מוצרים, שירותים נתפסת כמקור לאושר, לנדיבות, לחיבור לאחרים, להשתייכות, להצלחה, למעמד חברתי ומקצועי, וכמפתח להישגים נוספים. בנוסף, לכסף יש דימוי של כח בהיבט של ניצול. לרבים קשה לדבר על כסף ועל החלטות פיננסיות.  הזמינות של הלוואות (מינוס, תשלומים, ליסינג, הלוואה על בסיס קרן השתלמות או חיסכון פנסיוני) מאפשרת להתעלם מהעובדה שלעיתים הכסף שלנו לא מספיק לכל מה שאנחנו רוצים ומאמינות שמגיע לנו. 

המורכבות היחסים עם כסף נוספים  כוללת את חוסר הידע והיעדר הרגלים  לנהל אותו בשגרה, וכן פערי תפיסות ואמונות בין בני המשפחה.

חישבו על זמן וכסף. משניהם תמיד נרצה עוד, ולכן עלינו לנהל אותם בהתאם למטרות, ערכים וסדרי עדיפויות, ובכפוף לאילוצים. נוכל לעשות זאת בקלות אם ניישם מיומנויות של תכנון ובקרה שיש לנו מתחומים אחרים, כמו תכנון קריירה, משימות בעבודה, מערכות יחסים, זמן, חופשה, מטלות הבית ועוד. 

עצמאות כלכלית היא חלק חשוב בעצמאות בכלל. הקניית הרגלים לילדים של תיעדוף, והתמודדות עם תסכול אותם אנו מקנים לילדינו בהקשר של שימוש בזמן, התנהלות חברתית ועוד, רלוונטים גם לעצמאות הכלכלית.  

הכדאיות והערך של פיתוח מערכת יחסים ידידותית עם כסף, עם החלטות פיננסיות שגרתיות היא עצומה:
הפחתת מתח בגלל חוסר ידע, בגלל פרשנות שגויה למעשים והחלטות של אחרים, בגלל הבדלי השקפות עולם וערכים הקשורים לשימוש בכסף. ניתן בקלות להכיר את הנתונים, ליצור בהירות ולקבל החלטות על בסיס ידע ולא על בסיס חרדות ובלבול. 

בסיפור שלהלן מוצגים המרכיבים התורמים למתח ולבלבול, את המחירים שמשלמים מי שאינם בתקשורת ישירה עם כספם, ואת הקלות שבה ניתן להפוך את השימוש בכסף לענייני  ולהפחית את השפעת הרגשות, האמונות, הנורמות הסביבתיות על ההחלטות והשיח בעניינים פיננסיים.

הגיע אלי זוג שאין להם מושג על ההכנסות וההוצאות שלהם. התמיכה הכלכלית מההורים לא כל כך נעימה להם. הם רוצים להיות עצמאיים בלי לבקש כסף מהבנק או מההורים.  בני הזוג החליטו שהם רוצים לדעת כמה כסף יש להם ו״להתבגר״ גם במובן הפיננסי. במפגש אחד הם הבינו באיזה אופן הם יכולים לדעת כמה כסף יש להם, לתכנן את ההוצאות החשובות להם (כמו שמתכננים זמן) ולעשות בקרה על ההוצאות שלהם (כמו שמסתכלים על השעון). לאחר כשלושה חודשים בו תכננו את ההוצאות שלהם מתוך נתוני העבר הזמינים באתר של הבנק ושל כרטיס האשראי, והצליחו לבצע את התוכנית באופן די מדויק. 

לזוג הזה היתה מוטיבציה לשינוי מצב של חוסר עצמאות, אי ודאות ומתח. הם לא רצו חובות כספיים לבנק וחובות רגשיים להורים. הם יישמו את המסוגלות המנטלית והרגשית שלהם כאנשים בוגרים ויצרו הרגלים של הצבת מטרות כלכליות , התווית הדרך להגשימן תוך תשומת לב לדרך ולהפתעות שהיא מזמנת.  דרך המלך הפיננסית שרת אותם בשגרה וגם בהתמודדות מול שינויים כמו הרחבת המשפחה, שינויים בתעסוקה, החלטה על דיור  ועוד. 

עם כלי בקרה פשוטים וזמינים אפשר להגיע למטרות וליצור מאגר זמין ומגוון של פתרונות למקרים שבהם צריך להתמודד עם מציאות משתנה ועם אילוצים. 

דוגמא זו ועוד מאות אחרות, מלמדות שהשינוי בהתנהלות הכלכלית אפשרי וזמין בכל גיל ובכל מצב כלכלי ודומה מאוד לתהליכי שינוי בתחומים אחרים. מה דרוש לשינוי? 

  1. הבנה של המחיר האנושי, החברתי והכלכלי של  ניתוק מהמציאות הכלכלית האישית והמשפחתית. בושה, אשמה, מבוכה, ביקורת, מתח ואי ודאות. 
  2. הכרה באפשרות שניתן לשנות את מערכת היחסים עם כסף ועם החלטות פיננסיות ולשנות את הדיאלוג הפיננסי הפנימי והחיצוני. 
  3. מוטיבציה לשינוי , הסכמה לוותר על עמדות ואמונות ומחסומים של חשש ורתיעה קבלת תמיכה מחברים, בני משפחה, וסיוע מאנשי מקצוע .
  4. נכונות ללמוד ולתרגל ניסוח מטרות על בסיס סדרי עדיפויות, ערכים ואילוצים, לוודא שהתוכנית אכן מתקיימת, למצוא פתרונות מציאותיים למקרה של הזדמנויות ואילוצים שלא נצפו מראש. 

תהליכי ליווי, חינוך והוראה יכולים להיות משמעותיים מאוד בשינוי הרגלים. כל מי שנמצא בעמדת השפעה על התנהלותם של אחרים, יכול, לאחר תהליך אישי וקבלת כלים רלוונטים לשינוי בתחום הפיננסי, לתמוך ולקדם גם שינוי מבורך עם אחרים.